גל לוינסון

גל לוינסון

(1973 - 1994)

גל נולד ביום כ"ח באייר תשל"ג (30.5.1973) בלונדון, אנגליה, בן שני למשפחה בת שלושה ילדים. גל היה כבן חמש, בדצמבר 1977, כשחזרה המשפחה ארצה משליחות ממושכת באנגליה, והתיישבה ברמת השרון. שם גם עברו עליו שנות חינוכו ולימודיו, תחילה, בבית-הספר היסודי "קרית יערים" בהמשך, בחטיבת הביניים בנווה מגן, ולבסוף, במגמת הכימיה בתיכון "יגאל אלון". בנעוריו, היה גל נער ג'ינג'י בעל חוש הומור מפותח ובעל מוטיבציה גבוהה להגיע להישגים בכל תחום בו עסק. היה חובב מוסיקה וספורט, בעיקר ריצה, ומוקף בחברים. לפני גיוסו גמלה החלטה בליבו של גל לשרת ביחידה קרבית ולהיות לוחם. התגייסותו לחטיבת הצנחנים, בנובמבר 1991, היתה המשך טבעי לדרכו ולתפיסתו את חובת השירות הצבאי, והלמה את כושרו וכישוריו. גל נבחר לשרת בפלוגה מובחרת של חטיבת הצנחנים, פלוגת החה"ן, ואף נבחר, מבין אחרים, לצאת לקורס חובשים במטרה שישמש לוחם וחובש בפלוגה מובחרת זו של חיל הצנחנים. חבריו ליחידה תיארו את גל  כ"ג'ינג'י בצבע ובאופי" - תוסס, מלא שמחת חיים, בעל חוש הומור נדיר ומלא אנרגיה. מפקדו של גל כתב עליו: "גל התבלט כלוחם מצטיין, כחייל בעל מוטיבציה גבוהה במיוחד, ונחשב לאחד הלוחמים המובילים בצוותו וביחידה כולה. הוא שימש כחובש בכיר ביחידה, ובתפקיד זה גילה מקצועיות רבה בשגרה וגם בשעת אמת".

ביום כ"ו בשבט תשנ"ד (7.2.1994), בעת פתיחת ציר באיזור סוג'וד שבדרום לבנון, נתקל כוח צנחנים, בו היה גם גל (אשר התנדב להחליף חובש אחר שהיה אמור לצאת באותו היום לפתיחת הציר), במארב של החיזבאללה, שהמטיר על הכוח אש תופת. גל, החובש הקרבי בכוח, מיהר להגיש עזרה ראשונה לחבר שנפצע, ותוך כדי הטיפול נפצע גם הוא. גל סרב לקבל סיוע מחבריו במהלך הקרב ודרש מהם שיטפלו באחרים שנפגעו, אלא שפציעתו, כך נתחוור, הייתה אנושה והוא מת מפצעיו.  גל הותיר אחריו הורים, אחות בוגרת - יעל ואח צעיר - אהוד. גל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.

"גל לוינסון נהרג בדרך שמאפיינת אותו יותר מכל", כתב מפקדו, "הוא לא נרתע מהמצב הקשה אליו נקלע הכוח, ובאומץ לב נע קדימה אל עבר הפצוע, עד שנפגע מכדור אויב. גם כששכב פצוע אמר לכוחות המחלצים שהוא בסדר, ושיגשו לשאר הפצועים. התנהגותו האמיצה של סמ"ר גל לוינסון תישאר בלבותינו לעד ותשמש דוגמה לדורות הלוחמים הבאים".

לאחר נפילתו של גל, הוחלט לקרוא ל"מירוץ האביב", המתקיים מדי שנה ברמת השרון על שמו והמרוץ מהווה את מפעל ההנצחה לזכרו של גל.  ההחלטה לקרוא למרוץ אביב על שמו של גל, מרוץ אותו גל היה נוהג לפקוד, הייתה ברורה מאליה: המרוץ, כמו גל, משלב, מצד אחד השגיות, חתירה למצויינות ורוח ספורטיבית ומצד שני הוא נערך באוירה שמחה, עליזה וצבעונית - בדיוק באופן ההולם את גל. וכדברי הוריו: "רוח המירוץ, המהווה גם סמל ספורטיבי לרמת השרון, היא מפעל זיכרון ההולם את גל ואת אשר אהב".

>>קישור לסרטון על גל>>